“אלוהים השתעמם וברא את האדם”- (קירקגור, פילוסוף דני)
לעיתים קרובות מטופלים הסובלים מבעיית הימורים מתלוננים על שעמום עצום שהם חווים בעבודה, עם בת הזוג, ויותר מכל, כאשר הם לבדם. השעמום משתלט עליהם בשלבי גמילה הראשוניים. המהמרים, כמו גולשים בים, אוהבים סערות וגלים מסוכנים בחייהם. לכן, הם מתאכזבים בכל פעם מחדש להתחיל עוד יום בדגל לבן. אם יתמידו בגמילה מהימורים, עם הזמן הם יגלו שיש בכל זאת בשגרה זרמים שונים שלא הבחינו בהם קודם ומופיעים מדי פעם גם גלים לא צפויים.
מכורים להימורים לא יודעים להתמודד עם השעמום ואיך להבריח אותו. העניין הוא שבמקום להבריח שעמום ולחפש מיד מה לעשות, עדיף דווקא לנסות לשהות במצב הזה. הריקנות שבשקט ואי ודאות של מה יקרה לי אם לא אעשה כלום, הם רגשות בלתי נסבלים ואף כואבים.
ד”ר לפילוסופיה בשם אלפידורו מדבר על חיוניות השעמום עבור האדם. הוא מגדיר שעמום כ”כאב של סקרנות”. אם מצליחים לשאת אותו, מגיעים לרעיונות יצירתיים ולתובנות עמוקות.
בטיפול אני מתייחסת אל שעמום כאורח שמגיע עם מסר חשוב ובשום אופן אין להבריח אותו על ידי תכנון שבועי של ספורט , חוגים ודייטים לפני שמבררים מהו המסר. השעמום הוא מעין התרעה פנימית שמודיעה לאדם שמשהו חסר לו. למי שמכור להימורים קשה לתאר במילים רגשות ולהגדיר רצונות. השעמום בסיפור שהם מספרים הוא מעין מטרייה אפורה שפורשים מעל כל הניואנסים הרגשיים.
אנשים הנמצאים בטיפול לומדים לזהות רגשות וגם להגדיר את הצורך שהם חשים. הם מגלים כי מתחת למטריית השעמום מסתתרת לפעמים בדידות, או אכזבה , או קנאה ואולי געגוע….
נשמע לכם כבד?!… לפחות זה כבר לא משעמם!….